Home » כללי » עריכת וידאו – חוקי ז’אנר-מתח

עריכת וידאו – חוקי ז’אנר-מתח

metah2

מאת מיכל וינס, מרצה לעריכת וידאו במנטור וכותבת הספר בעברית אודות עריכת וידאו בתוכנת פרימייר (בהוצאת מנטור)

במאמר הקודם סקרתי סיווגים של ז’אנרים שונים בקולנוע/טלוויזיה, והגדרתי מאפייני מפתח שעל פיהם ניתן לבחון כיצד יצירה משתלבת בז’אנר שלה. מאמר זה יתייחס לחוקי ז’אנר מרכזי ואהוב עלי במיוחד – ז’אנר מתח (או מותחן). אסקור כיצד באים לידי ביטוי אספקטים ויזואליים ונרטיבים בז’אנר זה, ואתייחס גם לעריכה.

metah1ובכן, ז’אנר מתח מבוסס קודם כל על נרטיב. היצ׳קוק (אחד המאסטרים הגדולים בז’אנר) הגדיר  זאת בצורה הבאה: הצופה חש מתח מהתפתחות העלילה בכיוונים שמרמזים מראש על משהו רע שעומד לקרות. המתח נגרם עקב הפרספקטיבה החיצונית-העליונה של הצופה, ובעוד הוא יודע מראש מעט יותר מהדמויות על מה שעומד לקרות – בה בעת הינו חסר אונים לשנות משהו בהתרחשות הצפויה. בנוסף להגדרה מצוינת זו, ישנו גם אלמנט של חוסר וודאות לגבי המשך האירועים מרגע בו תתגלגל העלילה בכיוונים המאיימים.

כדי ליצור מתח, הדמויות יהיו לרוב דמויות יום-יומיות שניתן להזדהות איתן, ולרוב’ הסיטואציות אליהן יקלעו הדמויות תהינה ריאליסטיות ואמינות – אחרת ישבר המתח במהירות. סרט מתח טוב, כזה שמשאיר את הצופה ״על קצה הכסא״, הוא כזה בו לכל אורכו הציפיה להשתלשלות האירועים נשברת שוב ושוב באופן מפתיע, אך עדיין הדמות הראשית נתונה בסיכון כלשהו כמעט עד הסוף (עם הפוגות קלות). בנוסף, רמת הסיכון של הדמות צריכה לעלות ככל שהעלילה מתקדמת לקראת שיא גבוה במיוחד.

אספקטים ויזואלים בזאנר זה:
סגנון צילום – במותחן מקובל למצוא זוויות צילום אלכסוניות ומעט לא שגרתיות, מאחר ונקודות מבט שכאלה יוצרות אי-נוחות אצל הצופה. בנוסף, מקובל לצלם חלקי מפתח בעלילה מנקודת מבטן של הדמויות הראשיות מאחר וזו דרך מצוינת לגרום למתח אצל הצופה. בה בעת, ישחק העורך פעמים רבות בין נקודת מבט חיצונית על האירועים לבין נקודת מבטה של הדמות – ובדרך זו יקבל הצופה מחד את עמדת ״המשקיף חסר האונים״, ומאידך – את עמדת הדמות הראשית. גדלי הפריים ינועו על כל סקאלת הגדלים -מתקריב קיצוני על פרטים קטנים ועד לתצפית מרוחקת על איזור ההתרחשות. גם תנועות המצלמה ינועו על הסקאלה כולה מאחר וקשה למצוא סרט מתח שאינו כולל גם קטעי פעולה או דרמה – לפיכך יהיו סצנות בהן המצלמה תהיה סטטית יחסית והתנועות יהיו קלות, אבל יתכנו בהחלט קטעים של מצלמת-כתף הנעה בתזזיתיות בתוך הסרט.

metah2

קצב – לרוב, במותחנים הקצב הולך ומתגבר ככל שהסרט מתקדם, אך לעיתים קרובות, דווקא משום כך, יבחר העורך להאט במיוחד רגעי מפתח בכדי למתוח עוד יותר את הצופה (הכוונה להילוך איטי ולא לקצב עלילתי). לרוב יתרכז הסרט במספר מצומצם של דמויות ראשיות, אך מקובל למצוא במותחן הרבה דמויות משנה שישפיעו על תפניות בלתי צפויות בעלילה. הכוריאוגרפיה העריכתית תנוע בין רגעים רגועים לבין קטעי פעולה וחיתוכים מהירים במיוחד.

metah3

צבע – במותחנים מקובלים מאוד תיקוני אווירה הצובעים את הסרט בגוון שולט מסוים. נהוגה במיוחד פלטת צבעים קרים, וכמו כן מקובל גם ״להחשיך״ משמעותית את הסרט בשלב תיקון האווירה בעריכה. עם זאת, ניתן גם למצוא לא מעט מותחנים בעלי גוון חם – לרוב בהתאם לעלילה בהקשר של מקום ההתרחשות הראשי או של הדמות הראשית בסרט.

סאונד – במותחן יהיה דגש מיוחד על מוזיקה מאיימת שיוצרת אי נוחות, ואותו מוטיב מוזיקלי מלחיץ יחזור לאורכו של הסרט בעוצמת ווליום משתנה, בהתאם לעלילה.
בנוסף, לאפקטים קוליים יהיה תפקיד מרכזי בסרט, בעיקר בכדי להטמיע את הצופה בעולמה של הדמות הראשית ובמה שעובר עליה. עוצמת הקול הכללית עשויה ״להקפיץ״ את הצופה בכוונה בקטעי מפתח מבהילים, והיא תנוע בין קטעים שקטים יחסית לבין קטעים רועשים ביותר – הכל כדי להעצים את אפקט המתח שחש הצופה. לא מקובל להשתמש בקריינות בז’אנר זה, אבל ניתן למצוא אותה פה ושם בתתי-ז’אנר (כגון מותחן פעולה, מותחן אימה וכו׳).

מאחר והנרטיב ינסה לעשות שימוש בסיטואציות שקל להזדהות איתן, למאפיינים הסגנוניים תפקיד מפתח בהפיכת היצירה לאפקטיבית, והעריכה חייבת להיות ״מהודקת״ במיוחד.
מותחנים מופיעים בהרבה תתי-ז’אנר ולפיכך ניתן למצוא בהם גם מאפיינים אחרים, אך המאפיינים הבסיסיים שהוזכרו אמורים להופיע גם הם. במאמר הבא אסקור חוקי ז’אנר ראשי אחר. בינתים נשמור על המתח.

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות