Home » כללי » צילום רחוב – אל תתחבא ותוריד את המצלמה

צילום רחוב – אל תתחבא ותוריד את המצלמה

כתב אורי פלג, מרצה בקורס פוטושופ לצלמים במנטור, מעצב לדפוס ולמובייל

streetPhoto017

צילום בני אדם בסביבת המגורים/עבודה שלהם דורש מאיתנו, הצלמים, להיות נוכחים. אין ספק שזהו אחד האתגרים הגדולים של צלם רחוב: למצוא את עצמו כחלק מהמארג החברתי, כאדם ולא רק כמתעד דרך העדשה.
הצלם המפתיע. רבות נאמר על שיטות הצילום ברחוב – יש צלמים ‘חצופים’ אשר מבחינתם צילום רחוב צריך להיות מפתיע, ללא פחד מהקהל ותגובתו. אחד כזה הוא Bruce Gilden, אשר מצלם בהפתעה, בקרבה מאוד גדולה לאוביקט המצולם, בניסיון לתעד את האנשים ללא כל ‘מסכה’. הצילום שלו, כפי שמשתקף בכתבות מצולמות, הוא אגרסיבי מאוד. הוא שולף את המצלמה (והפלאש) לרגע אחד ומגיע לתוצאות מאוד דרמטיות בזכות זה. נדמה כי דרך זו מצריכה מהצלם ‘חוצפה’ רבה ותחושת ביטחון במצולמים מבלי להכיר אותם. הנה שתי דוגמאות:

streetPhoto001_2

צילום: ברוס גילדן

והנה הוא בעצמו:

streetPhoto004

מידע נוסף על גילדן –  MagnumPhotos.com.
כתבה מומלצת לצפיה על Bruce Gilden

ברור ששיטה זו לא מתאימה לכל צלם, מתחיל או מקצוען. נדרשת פה מידה של תעוזה ואומץ וגם קצת להיות חסרי בושה כדי להפיק צילומים טובים ומעניינים.
הצלם השוהה. לכל מי ששיטה זו פחות קוסמת, תמיד אפשר להשתמש במתודה הפשוטה יותר שדורשת פחות ‘חוצפה’ – לוותר על מימד ההפתעה כפי שראינו פה, לשהות בשטח מוגדר ומסויים זמן משמעותי, להטמע בו, להפוך להיות חלק מהרחוב, כך שלאחר זמן מסויים הציבור לא ירגיש מאויים מהנוכחות שלנו כצלמים ובעיקר לא ירגיש מאויים מהמצלמה. עבור צילום באופן זה יש להערך לזמן שהייה ארוך, לשוחח עם אנשים, לחייך, בשלב הראשון לא לצלם כלל, ליצור אינטראקציה עם האנשים לא דרך הצילום אלא דרך דיבור (לדוגמה, אם אתם בשוק, קנו משהו). טיפ חשוב: כדאי לא לחבר על המצלמה עדשה גדולה ומאיימת. הכי חשוב בצילום מסוג כזה, זה להפוך להיות חלק מהסביבה.
בשלב בו הפכנו להיות חלק מהסביבה ולא זרים מוחלטים, הציבור יהיה סלחן יותר לנוכחות המצלמה. זה השלב בו כבר אפשר להרגיש בנוח לצלם את האנשים שמכירים אותנו, שחייכנו אליהם כבר במהלך היום ואף כדאי, מדי פעם, ולהפוך אותם לשותפים במובן מסוים לתהליך הצילום – להראות צילומים שצילמתם, לבקש אולי כתובת מייל כדי לשלוח את התמונות ולתת תחושה שאתם לא חודרים לפרטיות של המצולמים אלא מערבים אותם בצילום.
הצלם המשוטט. שיטה זו אינה מתאימה ל’צלם המשוטט’, זה שמטייל בין רחובות ואין לו סבלנות לעצור במקום אחד לאורך זמן. ההבדל בשני מצבי הצילום הוא הסיכוי שלנו להטמע בשטח ולהפוך להיות חלק ממנו.
הטקטיקה של ה’צלם המשוטט’ צריכה להוביל אותו ממש כמו לביאה לקראת הצייד – הוא חייב להתבונן, לחפש היכן יהיה פוטנציאל לצילום מעניין. המשוטט חייב לעצור מתישהו כדי לממש את הפוטנציאל מהסביבה המצולמת. נסו פעם לטייל באזור מוגדר בעיר ולנסות לסמן איפה יש פוטנציאל צילומי גדול, לחזור לשם ולשהות לזמן מה. אתם תגלו שהשילוב של שתי הגישות הללו יביאו אתכם לפוטנציאל צילומי גבוהה יותר מאשר לזוז כל הזמן.
להיות קרוב. רוברט קאפה אמר: “…אם הצילומים שלך לא מספיק טובים, אז אתה לא מספיק קרוב…”. כצלם, חשוב תמיד להיות קרוב למושא הצילום, לא להתחבא מאחורי קיר כמו צלף אלא להיות חלק מהסיטואציה המצולמת. זה קשה ולוקח זמן לתרגל ולצבור ביטחון כדי לצלם כך בצורה טובה, אבל כשזה קורה, הצילומים שלכם יהפכו להיות מעניינים הרבה יותר.
אחד מאבות הצילום בצורה זו הוא Henri Cartier-Bressons שהלך לעולמו בשנת 2004. הוא תבע את המושג ‘הרגע המכריע’ (decisive moment) – ההבנה כי יש רגע אחד שהוא חלקיק של שניה שבו מתרחש פלא ועניין, אבסורד או מהות של עניין צילומי, ואם הצלם מצליח לתפוס את הרגע הזה בצילום, אז הצילום הוא בעל פוטנציאל גבוה להיות צילום טוב/מרתק/מעניין. צילומיו נראים לעיתים מבויימים אך כדאי לציין שהוא צלם של הרגע ועבד ככזה בכל הצילומי רחוב שלו, כמה דוגמאות:

streetPhoto9_10

צילום: Henri Cartier-Bressons

צלם מרתק שמצלם ברוח זו Elliott Erwitt. הנה כמה דוגמאות לצילומיו:

streetPhoto011_12_13_14

צילום: Elliott Erwitt

אחד הצלמים הבולטים בארץ בתחום צילום הרחוב והצילום בכלל הוא אלכס ליבק, שצילומי ההתרחשות שלו הם תמיד מסקרנים, בעלי אבסורד מסוים וכמעט תמיד מעלים חיוך. מי שמסתובב בתל אביב הרבה, יכול לראות אותו לא פעם מסתובב עם מצלמה (לא גדולה בכלל) על צווארו, מחפש את העיניין ואת הסיפור בכל פינה.
הנה דוגמה מאפיינת לצילומיו:

streetPhoto021

צילום: אלכס ליבק

לסיכום, צילום הרחוב דורש מאיתנו תעוזה וביטחון מצד אחד, הוא דורש מאיתנו יכולת תקשורת עם אנשי הרחוב והעוברים ושבים וגם דורש מאיתנו זיהוי פוטנציאל צילומי מקדים.
והנה עשרה טיפים (ועוד אחד) לצילום רחוב:
•    בואו עם מינימום של ציוד כאשר את העדשות הכבדות והארוכות תשאירו מאחור, תשארו עם עדשות רחבות או FIX  כמו 50 מ”מ.
•    תגדירו לכם מראש את איזור הסיבוב שלכם. ככה תוכלו להתמקד בהתרחשויות רלונטיות.
•    התחברו עם האנשים, על תרימו את המצלמה ברגע הראשון. נסו לחייך ולתקשר לפני שהמצלמה הופכת למרכז העשייה, אנשים לעיתים מפחדים מהמצלמה.
•    שהו זמן ממושך במקום בעל הפוטנציאל הגדול יותר בעיניכם – זה יכול להיות מקום עם הרבה אנשים, או התרחשות מעניינת שבחיבור למשהו נוסף יהפוך לנושא צילום מעניין
•    חפשו אבסורדים או מצבים ייחודיים שיכולים להתקיים, אלה יוכלו להפוך את הצילום מבאנלי למפתיע.
•    שימו לב לרקע הצילום והצבעוניות המשלימה.
•    תיהיו אמיצים, תתקרבו למושא הצילום (אל תשכחו אתם עם עדשת 50 מ”מ)
•    חפשו זוויות מפתיעות, אל תצלמו רק בגובה העיניים, תתאמצו, כדאי להתכופף מי שיכול!
•    נסו לצאת לצלם עם עוד מישהו זה יאפשר לכם להתבונן גם דרך העיניים שלו וללמוד מכך.
•    שימו לב למהירות ההתרחשות ברחוב והקפידו לצלם בחשיפה נכונה בהתאם להתרחשות.
•    נסו לקבוע בתחילת יום הצילום נתונים קבועים, כמו רגישות לאור ואיזון לובן, כדי שבזמן הצילום תוכלו להתרכז בהתרחשות ולא בהגדרות.
יאללה, לכו לצלם!

streetPhoto025

 

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות