Home » כללי » עריכת וידאו – חוקי ז’אנר – קומדיה

עריכת וידאו – חוקי ז’אנר – קומדיה

comedy_2

מאת מיכל וינס, מרצה לעריכת וידאו במנטור וכותבת הספר בעברית אודות עריכת וידאו בתוכנת פרימייר (בהוצאת מנטור)

במאמר הקודם סקרתי מספר מאפיינים של ז’אנר מתח בקולנוע, והגדרתי מאפייני מפתח שעל פיהם ניתן לבחון כיצד יצירת מתח בנויה. מאמר זה יתייחס לחוקי ז’אנר מרכזי אחר – ז’אנר קומדיה. אסקור כיצד באים לידי ביטוי אספקטים ויזואליים ונרטיבים בז’אנר זה, ואתייחס גם לעריכה.

אומרים שלהצחיק קשה בדיוק כמו להפחיד. ובכן, ז’אנר קומדיה גם הוא מבוסס קודם כל על נרטיב, ובדומה למותחן, גם בו תת-זאנרים רבים ומגוונים, אך לכולם מאפיין משותף – העלילה מונעת על ידי הומור. גם במקרה בו העלילה תעסוק בנושאים רצינייים ואפילו ״כבדים״ – לרוב הטיפול בנושאים אלה יהיה הומוריסטי וחיובי, ובמרבית המקרים סיום העלילה יהיה חיובי (יוצאת דופן מראש היא ״קומדיה שחורה״, בה בהחלט יתכן כי חלק גדול עד מרבית הגיבורים לא ישרוד את העלילה והסוף יהיה חמוץ/מתוק, קומי/טרגי). מאחר וגישה כזו ניתנת לשילוב כמעט עם כל נושא – קיימים תת-ז’אנרים רבים של קומדיה, כגון קומדיה רומנטית, קומדיית אקשן, קומדיית-מתח, קומדיה שחורה ועוד. חשוב לומר בהקשר זה שגם פארודיה, סאטירה ומוקומנטרי הם סוגים של קומדיה מאחר והם מונעים על ידי הומור לפני כל דבר אחר.

comedy_1

כשם שמטרתו של מותחן להפחיד – מטרתה של קומדיה להצחיק, לבדר וליצור הנאה, ולשם כך, פעמים רבות יופיעו דמויות ומצבים מוקצנים בעלילה (אם כי קומדיות עשויות לעשות שימוש גם במצבים יומיומיים עם ״טוויסט״ אבסורדי כלשהו). הדמויות ינועו מדמויות יומיומיות שקל להזדהות איתן ועד קריקטורות מוקצנות ואבסורדיות, שמצחיקות מראש עוד לפני שאמרו משהו. הנרטיב עשוי לעבוד על פי נוסחה מוגדרת אך ההומור חייב להפתיע במקומות לא צפויים בכדי לגרום לצופים לצחוק – ועל כן לתזמון משקל רב.

מספר דוגמאות על קצה המזלג

״קומדיה של טעויות״ – נוסחה בה הגיבור/גיבורים עושים טעות כלשהי או הופכים קורבן לטעות כלשהי בתחילת הסרט, שגוררת שרשרת של אי הבנות ומצבים אבסורדים כתוצאה מכך. האפקט נקרא גם ״כדור שלג״ מאחר וככל שהנרטיב מתקדם, תוצאות ההתפתחות בעלילה הופכות קיצוניות יותר ויותר – ככדור שלג מתגלגל שגדל ככל שהוא סופח עוד שלג.

״פארודיה״ או ״spoof״ – נוסחה המבוססת כולה על יצירה מוכרת אחרת, תוך יצירת הסבר קומי אלטרנטיבי להתנהגותן של הדמויות בעלילה המקורית ולהווצרות סיטואציות שונות.

״קומדיה רומנטית״ – העלילה תנוע סביב מערכת יחסים בין שתי דמויות ראשיות, שנפגשות בתחילתה ומתאהבות (לרוב נגד כל הסיכויים) עד סופה. היא תהיה רוויה מצבים קומיים עד אבסורדים, שיאלצו את צמד הגיבורים להחשף בשלל התנהגויות האחת מול השניה – בדרך שתגרום להם להתאהב ולקהל – להתאהב בהם.

בז’אנר קומדיה ניתן למצוא פעמים רבות כוכבים מוכרים מצחיקים, וחלק מהקומדיות מבוססות על ידוענים שכאלה (לעיתים בקבוצות), שגורמים לקהל לנהור אל הקופות. דוגמאות קלאסיות: חבורת מונטי פייטון, דני קיי, צ׳רלי צ׳פלין, ג׳רי לואיס, מל ברוקס, וודי אלן ועוד רבים אחרים שתקצר היריעה מלהזכיר (אם אכנס לאיזכורים מודרניים לא אסיים את המאמר).

comedy_2

אספקטים ויזואליים בזאנר זה

סגנון צילום – בקומדיה זוויות הצילום יהיו ישרות בדרך כלל, וינועו בעריכה בין שוטים של גוף מלא ועד תקריבים על גיבורי העלילה בשלל סיטואציות מצחיקות. בהתאם למצבי הקיצון בעלילה, יחתוך העורך בין זויות המצלמה, בתיזמון שיחזק את רגעי ההומור, כך שהקהל, כמעט תמיד, יקבל את הגורם ההומוריסטי טיפה לפני הדמויות עצמן או בדיוק איתן. תנועות המצלמה ילוו את גיבורי העלילה, אך פעמים רבות יושפעו מתת-ז’אנר של הקומדיה –  למשל, בתת-ז’אנר ״קומדיית-אקשן״ יופיעו הרבה יותר תנועות מצלמה מב״קומדיה רומנטית״, בה יהיו יותר חיתוכים בין נקודות מבט סטטיות.

קצב – בדומה למותחן, גם בקומדיה לרוב הקצב הולך ומתגבר ככל שמתקדמת העלילה. לפיכך, יחתוך העורך בין גדלי פריים שונים לפי קצב הסיטואציות הקומיות בדרך שתדגיש ותגביר את ההומור. בקומדיות יתכנו דמויות רבות בהן יתרכז הסרט, גם אם רק מעט מהן יהיו דמויות ראשיות, כך שהכוריאוגרפיה העריכתית תדלג בפראות בין סיטואציות עם שלל דמויות, שיגרמו לעלילה להפוך למצחיקה יותר ויותר. בדומה למרבית הז’אנרים הראשיים – העלילה תתגלגל משיא לשיא לקראת שיא גבוה במיוחד (במקרה זה מצחיק במיוחד), שישאיר את הצופים על הרצפה.

comedy_3

צבע – ככלל ניתן לומר כי מרבית הקומדיות יהיו בהירות ובגוונים חמים ועליזים. אין טיפול צבעוני ספציפי הנהוג בקומדיות, אך ניתן בקלות לזהות תקופות קומיות בקולנוע, כמו קומדיות משנות החמישים-שישים שהיו רוויות בצבעי טכניקולור וכו׳. מאחר ובימינו טיפול צבעוני מייחד את הסרט – יטופל גם סרט קומי בהתאמה לרצונו וסגנונו של הבמאי.

סאונד – בימים עברו נהוג היה ללוות מחוות קומיות בפס-קול רווי אפקטים קוליים קומיים. בימינו, הנחיה כזו של הקהל הפכה מופרכת ומיותרת לחלוטין. עם זאת, עדיין יהיה שימוש באפקטים קוליים להגדשת רגעים קומיים מסויימים, אך אלה יהיו צלילים ריאליסטיים במרבית המקרים, בהתאם לסיטואציה. הטיפול המוזיקלי עשוי להיות כזה שיאפשר לזהות נעימה חוזרת כלשהי בקטעים קומיים. בסרטים מסויימים המוזיקה תלווה את העלילה באופן הדוק, כך שידגיש במיוחד את הקטעים הקומים – כולל הפסקות רגעיות כאשר הגיבורים נאלצים להפסיק את פעולתם בזמן סצנה כלשהי. באחרים, פס הקול עשוי להיות מורכב מקטעים מוזיקליים מוכרים, שמתאימים נרטיבית וקומית לסרט. בנוסף, תת-ז’אנר ״קומדיה מוזיקלית״ פופולרי עד היום, ובו פס-הקול עשוי להיות מורכב מקטעי שירה הזויים של גיבורי הסרט בעצמם.

לסיכום, ניתן לומר כי בדומה למותחן – גם בז’אנר קומדיה חשוב מאוד התיזמון של העריכה בכדי לא להרוס את ״שורות המחץ״ מחד, ובכדי לחזק את ההומור מאידך. במאמר הבא אסקור ז’אנר ראשי אחר. בינתים אפרד בחיוך 🙂

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות