Home » כללי » עריכת וידאו – סדרות קולנועיות

עריכת וידאו – סדרות קולנועיות

מאת מיכל וינס, מרצה לעריכת וידאו במנטור וכותבת הספר בעברית אודות עריכת וידאו בתוכנת פרימייר (בהוצאת מנטור)

בימינו, כולנו מורגלים בנוכחותן של סדרות קולנועיות, אך למעשה בבחינה היסטורית – הסדרות הקולנועיות המוכרות הפכו לכאלה רק בדיעבד. במילים אחרות – בראשית נולד ״סרט ההמשך״ (sequel). הרעיון לסרט המשך התבסס בראש ובראשונה על הצלחה קופתית של הסרט המקורי. בנוסף, הוא התבסס על רעיון דומה שכבר צלח כ- 200 שנים מוקדם יותר – ספרי המשך.

היסטורית, כבר בראשית ימי הקולנוע, ג׳ורג׳ מילייה, אחד מחלוצי הקולנוע,  יצר, בעקבות הצלחת סרטו ״המסע אל הירח״ (1902), סרט המשך בעל נוסחה עלילתית דומה בשם ״המסע הבלתי אפשרי״ (שני הסרטים התבססו בחופשיות על ספריו של ז׳ול וורן והיו חלוציים בתחום האפקטים המיוחדים והמד״ב).

sdarotKpl_1
מעט מאוחר יותר, היוצר הקולנועי פול וגנר יצר שני המשכונים לסרטו ״הגולם״ (1915). שלושתם עסקו בחייו של יצור מיתי בגטו של פראג, אם כי העלילות השונות עסקו בזמנים שונים בחייו של הגולם – קצת פחות נוסחתי.

בשנות ה-20 של המאה הקודמת החלה פריחתה של הוליווד, ובז׳אנר האימה הקופתי צצו סרטי המשך ליצירות כמו ״פרנקנשטיין״ ו-״דרקולה״ שניסו לרכוב על הצלחת הסרט המקורי. רובם, דרך אגב, נחלו כשלון קופתי עקב חוסר פיתוח עלילתי. מכאן נוצרה תבנית קבועה של יצירת סרטי המשך על פי הצלחה קופתית, אך מאחר ולעיתים רבות לקו סרטי ההמשך בחוסר פיתוח עלילתי – לא כל הסדרות הקולנועיות ראויות לשבח.

בשנות ה-60, לאחר הצלחתו של ״דוקטור נו״, הראשון מסדרת ג׳יימס בונד המבוססת על ספריו של איאן פלמינג, רכשה חברת ההפקה EON את הזכויות על כל ספריו מראש, בכוונה ליצור סרט המשך מידי שנה. משאזלו כרכיו של פלמינג, הסדרה, שכבר הכילה גיבור מוכר ונוסחה קבועה, המשיכה להכניס רווחים בזכות תסריטאים שהתאימו סיפורים חדשים לרוח הסרטים המקוריים. השאר הוא כמובן הסטוריה, שכן בימים אלה יוצא לאקרנים סרט נוסף בסדרה –“Spectre”, הסרט ה 24 בסדרה (שיש לקוות שיהיה מוצלח כקודמו ״סקייפול״, שרבים טוענים שהוא המוצלח מכולם עד כה).

sdarotKpl_2

בשנות ה-70, סרטי המשך של יוצרים כמו פרנסיס פורד קופולה וסטיבן ספילברג, הכניסו את המיספור הסדרתי לנוסחת סרטי ההמשך. עד לשלב זה סרטי ההמשך קיבלו שמות משלהם, אך ״הסנדק 2״ ו- ״מלתעות 2״ הוכיחו כי ניתן ליצור סרטי המשך שווי ערך באיכותם לסרטי המקור – גם אם אלה אינם מבוססים על יצירות ספרותיות מוכרות וגם אם שמם כשם הסרט המקורי.
מאחר והוליווד מונעת בעיקר על ידי הצלחה מסחרית, ההשקעה בסדרות קולנועיות הלכה וגדלה עם השנים, בעיקר מהופעת מושג ה״זיכיון״ (franchise).
זיכיון הוא בעצם אישור הניתן לסטודיו מסויים לנצל מסחרית מוצר מסויים בשלל דרכים. לדוגמה, סרטי ״מלחמת הכוכבים״, שגם הם מבוססי ספרות בדיונית, הם חלק מזיכיון ענק הכולל דמויות מוקטנות וצעצועים, משחקי מחשב, אביזרי ביגוד ותחפושות, פינות מוכרות בפארקי שעשועים גדולים ועוד – כל זאת בנוסף לכל הסרטים בסדרה.
כמותם ניתן למנות עוד סדרות רבות שהפכו לזיכיונות: אינדיאנה ג׳ונס, שליחות קטלנית, הנוסע השמיני, בחזרה לעתיד, סיוט ברחוב אלם, הארי פוטר, שודדי הקאריביים, מסע בין כוכבים ועוד.
אך בסופו של יום ניתן לומר כי אחד האספקטים המשפיעים ביותר על הצלחת סרטי המשך בסדרות קולנועיות הוא פיתוח הסיפור – ולאו דווקא כמות הכסף שמשקיע האולפן ביצירתו.

לפיכך, הפכו סדרות קולנועיות מבוססות ספרות לפופולריות במיוחד. יתרון מובהק לסטודיו הרוכש זכויות על סדרה ספרותית הוא שיש לה כבר קהל מעריצים מובנה שניתן לבנות עליו שירוץ לקולנוע כשיצאו סרטים המבוססים על הסדרה. כך למשל, סדרות סרטים כמו ״שר הטבעות״, ״נרניה״, ו״הארי פוטר״ היו להיטים קופתיים מובטחים עוד בטרם יצאו לאקרנים.
בעשור האחרון סדרות מבוססות ספרות אפוקליפטית הפכו פופולריות במיוחד. דוגמאות מוכרות מהזמן האחרון הן סרטי ״משחקי הרעב״, ״מפוצלים״, ו״הרץ במבוך״, להם אספקטים דומים מבחינה עלילתית.

sdarotKpl_3

קופתיות במיוחד הן סדרות קולנועיות מבוססות קומיקס, ובעיקר קומיקס מז’אנר ״גיבורי-על״. ביניהן ניתן להזכיר את הסדרה הראשונה – ״סופרמן״ שיצאה לאקרנים בשנות ה-70 וזכתה לסרטי המשך וליצירות חדשות מותאמות לדור הצופים החדש. בנוסף – ספיידרמן, באטמן, אקסמן, ארבעת המופלאים, קפטן אמריקה, איירון-מן, הענק הירוק ועוד רבים. סדרות מסוג זה לרוב עתירות אפקטים מיוחדים וקטעי אקשן שלא נראו כמותם, ומתאימות לטווח גילאים רחב במיוחד.
עם זאת חייבים לציין גם כמה סדרות יוצאות דופן בהקשר זה, שמשתייכות לקומיקס שונה מ״גיבורי על״ – ולפיכך יש להן סגנון ייחודי משלהן והן פונות לקהל מעט אחר – ״עיר החטאים״ שיוצריה השקיעו במראה ייחודי ועלילה מכוונת למבוגרים בלבד, ו-“Red”, המשלבת הומור ושחקנים ״רציניים״ בתפקידי אקשן מפתיעים.

הז’אנרים הבולטים ביותר מבחינת סדרות קולנועיות הם: אימה, אקשן, קומדיה ומד״ב  – עם כי ניתן בהחלט לסווג לרשימה זו גם תת-ז’אנרים שלהם.
בין יוצאי הדופן אציין שתי סדרות – סדרת מערבוני הספגטי של סרג׳ו ליאון ״הנווד ללא שם״, בה כיכב קלינט איסטווד הצעיר, תוכננה מראש עבור הקולנוע כטרילוגיה בה כל חלק הביא סיפור שונה עם דמות הנווד (איסטווד), וכל חלק הפך לקלאסיקה בפני עצמה. גם סדרת המד״ב של סרטי המטריקס תוכננה מראש עבור הקולנוע כטרילוגיה המשכית בסיפורו של ״האחד״ שישחרר את בני האדם, אלא ששאר חלקי הטרילוגיה לא זכו לאותה הצלחה של הסרט המקורי.

החל משנות השמונים ומכניסת מכשירי הוידאו הביתים לשוק, גם סרטי אנימציה רבים זוכים לסרטי המשך. אלא שסרטי ההמשך שיצאו ישר בגרסת וידאו, היו ברובם נחותים מהסרט המקורי בכל אספקט וסטנדרט, בעוד שסרטי המשך קולנועיים ליצירות אנימציה זוכים להשקעה ולפיתוח דומה לסרט המקורי – וכך רבים מהם אינם נופלים מהמקור באיכותם. בין הדוגמאות הנחותות שיוצרו ישר לוידאו ניתן לציין את סרטי ההמשך של ״בת הים הקטנה״ ו-״אלאדין״, בעוד שבין הדוגמאות האיכותיות שיוצרו לקולנוע ניתן לציין את סדרת ״צעצוע של סיפור״, שלא רק הפכה מתוחכמת יותר עלילתית מהמשך להמשך, אלא גם נהנתה מהתקדמות טכנולוגית ומראה משופר.

בשורה התחתונה, לפעמים קשה לנחש כמה מוצלח יהיה סרט המשך, אך יש משהו נעים ומוכר ברעיון של סרט המשך – הצופה כבר מכיר את הדמויות הראשיות ואת עולמן ומגיע מראש עם ציפיות מסויימות שנותרו מהסרט המקורי. הנוסחה בסרט ההמשך תהיה תמהיל של ״עוד מהמוכר״ (more of the same) עם הפתעות למכביר, ובהנחה שההשקעה בפיתוח סרט ההמשך היתה ראויה – תיתכן הנאה לא פחותה מהמקור.
אז נפגש בהמשך ובינתים להתראות 🙂

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות