Home » כללי » עריכת וידאו – אדפטציה קולנועית

עריכת וידאו – אדפטציה קולנועית

מאת מיכל וינס, מרצה לעריכת וידאו במנטור וכותבת הספר בעברית אודות עריכת וידאו בתוכנת פרימייר (בהוצאת מנטור)

אדפטציה קולנועית היא למעשה יצירה קולנועית קצרה או ארוכה המבוססת על יצירה כתובה שפורסמה מוקדם יותר, בנפרד. מרבית האדפטציות הקולנועיות מבוססות על יצירות ספרותיות, קומיקס או נובלות קצרות, אך ישנן לא מעט אדפטציות המבוססות על מחזות (למשל כל מחזות שיקספיר), משחקי מחשב (למשל טומב-ריידר) או סדרות טלויזיה (למשל טווין-פיקס, תיקים באפלה, משפחת סימפסונס ועוד רבות).

סוג זה של יצירה מכונה גם יצירה נגזרת, שכן היא נגזרת של יצירה קודמת והיא כפופה לחוקי זכויות היוצרים של היצירה המקורית, אך מאחר והיא יצירה נפרדת בעלת אופי ספציפי המשקף את יוצריה – היא מוגנת על ידי זכויות יוצרים משלה. פירוש הדבר הוא שלרוב היוצר המקורי מעורב בהפקה במידה כזו או אחרת, וכך שומר על שלמות העולם המקורי שיצר. עם זאת, יוצר האדפטציה רשאי להכניס שינויים וסגנון משלו בכדי להפוך את האדפטציה ליצירה שתעמוד בזכות עצמה.

הרווח באדפטציה ליצירה ספרותית עשוי להיות דו-כיווני – יצירה קולנועית המבוססת על רב-מכר פופולרי זוכה מראש לקהל מעריצים שבוי, שאחוז גבוה ממנו יגיע לבחון כיצד עומדת האדפטציה הקולנועית בהשוואה לדימיון. מנגד – יצירה ספרותית אלמונית עשויה להרוויח מחשיפתה בתצורת סרט המבוסס עליה.
מהרגע בו יוצרי קולנוע התחילו להתייחס ליצירותיהם כאל אמנות נרטיבית, יצירת פרשנות חזותית לחומר כתוב מוכר הפכה פופולרית בין-לילה. בימינו, הקולנוע ההוליוודי מבוסס ברובו על אדפטציות, ולפיכך קטגוריות הפרסים בטקסים הנחשבים מבדילות בין פרסים לתסריט מקורי לבין פרסים לאדפטציה.

מרבית מבקרי הקולנוע רואים באדפטציה יצירה הנופלת במידה ניכרת מהיצירה הספרותית המקורית, אך למרות שיצירה ספרותית מגלמת בתוכה כמות פרטים שיצירה קולנועית מנועה מלהכיל – יש לזכור כי מדובר במדיומים שונים בתכלית להעברת סיפור, ולפיכך ישנם יתרונות וחסרונות בכל אחד מהם. סרט הוא יצירה ויזואלית וקולית הנחווית באופן פומבי וקולקטיבי, בעוד יצירה ספרותית לרוב נחווית אישית ומבוססת על תרגום אינדיבידואלי של מילים ומשמעויות לתמונות חזותיות בדימיון. אלה שתי דרכים שונות לחוות סיפור ולפיכך אי אפשר לשפוט או לקבוע כי אחת טובה מהשניה.

הסופר הנרי ג׳יימס כתב כי מטרת הספרות לשקף גרסה של המציאות, אך מאחר וכל קורא רואה בדימיונו משמעויות ייחודיות לאותה היצירה – ה״מציאות הספרותית״ כפופה לפרשנות אינדיבידואלית של הקורא. בדרך דומה, אדפטציה קולנועית מכילה לא רק את הרעיונות המקוריים של ״המציאות הספרותית״ אלא גם את הפרשנות האינדיבידואלית של יוצריה.

אדפטציות קולנועיות בולטות
היצ׳קוק אהב ליצור אדפטציות לנובלות ולספרים שדווקא לא היו מוכרים במיוחד. הוא בחר יצירות בהן יכל לנצל את הספקטרום הקולנועי בכדי להעביר את הצופה דרך מסכת רגשות מיידית וחזקה. בחרתי לציין שתי דוגמאות בולטות:
הציפורים – מבוסס על רומן קצר מעת דפנה דה מורייה אודות עיירה העוברת מתקפה של ציפורים רצחניות. האדפטציה הקולנועית הביאה למסך כמה רגעים בלתי נשכחים ששילבו בגאונות אימה והומור שחור.

adapt2

פסיכו – הספר עליו בוסס הסרט זכה להשגים צנועים, אך הסרט שהביא לאקרנים את ז׳אנר ה״מפלצת הגרה בשקט בבית השכן״, הפך את הגיבור למתוחכם ומפחיד הרבה יותר באדפטציה הקולנועית, והפך ליצירת קאלט מפורסמת.

גם ספרות מפורסמת זוכה לעיתים קרובות לאדפטציה קולנועית, בכל ז׳אנר קיים.
חלף עם הרוח – סרט המבוסס על רומן זוכה פוליצר של מרגרט מיטצ׳ל אודות סאגה משפחתית בדרום ארה״ב בעת מלחמת האזרחים. סרט זה הפך לקאלט העומד בפני עצמו, דווקא בזכות דיוקו הנרטיבי ביחס לספר המקורי ובזכות עושר ההפקה, ובזמנו הביא לקופות קהל רב של קוראים שהכירו את הסיפור ורצו לראות אותו ״קורם עור וגידים״ על מסך גדול.

סטיבן קינג הוא לא רק אחד מסופרי המתח/אימה הפוריים ביותר, אלא גם אחד מהסופרים הפופולריים ביותר לאדפטציות קולנועיות וטלוויזיוניות. מאחר ויצירותיו גדושות בפרטים חזותיים וקולעות כל כך לפחדים אוניברסליים, כמות האדפטציות שנעשו להן עולה על מרבית הסופרים המקבילים לו בתחום. בחרתי להזכיר 4 אדפטציות של יצירות סטיבן קינג העומדות בפני עצמן:

מיזרי – הסרט מבוסס על ספר מצליח של סטיבן קינג אודות סופר הניצל מתאונת דרכים קשה על ידי מעריצה אובססיבית המנצלת לרעה את תלותו בה בעת החלמתו. הסרט הקנה לקאתי בייטס, המגלמת את המעריצה האובססיבית, פרס אוסקר לשחקנית משנה והפך ליצירה מוכרת בפני עצמה.

חומות של תקווה – נעשה על פי נובלה של סטיבן קינג. סיפור חייו ובריחתו מהכלא של אדם חף מפשע שנכלא על לא עוול בכפו. למרות שבשעתו הסרט נכשל בקופות, דווקא אחוזי הצפיה בו בווידאו הביתי הפכו אותו להצלחה מסחררת שגרמה למבקרים, בשלב מאוחר יותר, להכתירו כ״יצירת מופת קולנועית״.

אני והחבר׳ה – מבוסס על נובלה של סטיבן קינג. הבמאי רוב ריינר יצר את סרט הקאלט הנ״ל אודות מסעם של ארבעה ילדים לאיתור גופתו של ילד שנעלם בקרבת העיירה שלהם.
רוב ריינר חמק מאדפטציה קלישאתית כששינה בכוונה את סצנת השיא של הסרט, ואיפשר לילד המתגבר על מות אחיו הגדול להתעמת ולנצח חבורת נערים מבוגרים יותר. גם סרט זה עומד בפני עצמו כיצירה בעלת ״חיים משלה״.

adapt1

הניצוץ – מבוסס על רב-מכר של סטיבן קינג. הבמאי סטנלי קובריק הציג אדפטציה ייחודית לספר שכללה מספר רגעי מפתח של ג׳ק ניקולסון הצעיר ודימויים ויזואליים בלתי נשכחים. הסרט מציג חורף בחיי משפחתו הקטנה של סופר, אלכוהוליסט לשעבר, המקבל משרת תחזוקה של בית מלון מבודד וריק באזור הררי, ומאבד בהדרגה את שפיותו. יצירה זו כוללת חזון קולנועי ייחודי כל כך עד שהפכה לקאלט בעצמה ובנפרד מהספר (שהוא אחד המפורסמים ביותר של קינג).

קאנונים ספרותיים
הארי פוטר – הסדרה הקאנונית היתה כפופה לפיקוח מקיף של ג׳יי קיי רולינג, היוצרת של רבי המכר הספרותיים – לא רק עקב הפופולריות הבינלאומית של הסדרה אלא גם כי מרבית הסרטים יצאו לאקרנים בטרם הסתיימה הסדרה הספרותית, ולפיכך היתה חשיבות רבה לדיוק בפרטים מסויימים ולתמה הכללית.

שר הטבעות – גם טרילוגיה קאנונית זו של טולקין זכתה לאדפטציה העומדת בפני עצמה על ידי הבמאי פיטר ג׳קסון. הפליא מכולם החלק השלישי והאחרון בסדרה – ״שובו של המלך״, שגרף 11 אוסקרים מתוך 11 מועמדויות, ובכך הצדיק את השינויים הנרטיביים מהספר בסצנת השיא בסרט – שינויים בדרך בה מושמדת טבעת הכוח ו״כוחות האור״ גוברים על ״כוחות האופל״ במלחמה חובקת העולמות.

יצירות נוספות
שתיקת הכבשים – מבוסס על ספר שני בטרילוגיה של תומאס האריס, העוסקת ברוצח פסיכופת שהוא גם פסיכיאטר גאון. הסרט שיצר ג׳ונתן דמי שבר כל רף אפשרי וגרף את כל הפרסים החשובים ביותר בשנת יציאתו, כולל אוסקרים לשני השחקנים הראשיים, לתסריט ולסרט הטוב ביותר. הוא נחרט בתודעה עד כדי כך שעטיפת הספר לאחר הצלחת הסרט שונתה, כך שהיא מכילה פרטים מהפוסטר של הסרט.

טריינספוטינג – מבוסס על רומן ביכורים של ארווין וולש אודות חייהם של צעירים המכורים לסמים קשים באדינבורג. בעוד הרומן מציג את העלילה ממספר נקודות מבט של חבורת המסוממים, האדפטציה הקולנועית המשובחת של דני בוייל התמקדה בגיבור בודד מהחבורה, ושינתה מספר קווי עלילה – אך נותרה נאמנה לרוח הדברים.

מועדון קרב – מבוסס על ספר הביכורים של צ׳אק פאלניוק. אדפטציה מכשפת זו של דיויד פינצ׳ר השיגה רווחים צנועים בקופות בזמנו, אך הפכה עם הזמן לסרט קאלט יוצא דופן הבולט בפני עצמו. הסיפור עוסק בצעיר הנלחם בנדודי שינה ומתעמת בהדרגה עם בעיות נפשיות עמוקות יותר, ככל שהוא מצליח יותר כראש חבורת שוליים קיצונית.

בלייד ראנר – רומן מד״ב אפוקליפטי של פיליפ קיי. דיק שהפך לסרט קאלט באדפטציה המבריקה בסגנון פילם-נואר של רידלי סקוט. שם תפקידו של הגיבור הראשי ה״בלייד ראנר״ – צייד אנדרואידים המתחזים לבני אדם – הוא המצאה מלאת השראה. הביטוי ״בלייד ראנר״ כלל לא מופיע בספר המקורי.ֿ

adapt4

לסיכום, למרות שאדפטציה קולנועית מבוססת על יצירה קודמת, לעיתים לא ניתן להתעלם מהסגנון הייחודי שהיא מביאה למסך, ומהיצירתיות בפרשנות של היצירה המקורית. ניתן למצוא אדפטציות בכל הז’אנרים המוכרים, וליצירות של סופרים ידועים ואלמוניים כאחד. אני, אישית, נהנית לחוות סיפור במדיומים שונים – בעיקר כשיצירה מקבלת חיים חדשים במעבר למדיום שונה.

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות