Home » כללי » עריכת וידאו – שימוש בנקודת מבט

עריכת וידאו – שימוש בנקודת מבט

מאת מיכל וינס, מרצה לעריכת וידאו במנטור וכותבת הספר בעברית אודות עריכת וידאו בתוכנת פרימייר (בהוצאת מנטור)

נקודת מבט בהקשר הקולנועי/טלוויזיוני, או P.O.V בעגה המקצועית (ראשי תיבות של point of view) משרתת תמיד את העלילה, ומשמשת ככלי ל״הכנסת הצופה לראשה של דמות״. מאחר ומטרתו של כל סיפור מצולם לגרום לצופה להיות שקוע כמה שיותר בעלילה – זהו כלי הכרחי להעברת סיפור ומסר. עם זאת, למרות ששם המושג רומז על כלי ויזואלי בלבד, בפני העורך מונחים כלים נוספים להכנסת הצופה לראשה של דמות כלשהי – ועל כך אפרט במאמר זה.

נקודת מבט – פשוטה כמשמעה
החיתוך לנקודת מבטה של דמות ראשית בעלילה כמעט תמיד דורש תיכנון מוקדם, כיוון שלעיתים קרובות יש לצלם בנפרד את נקודת המבט של הדמות כדי לאפשר לעורך להשתמש בה מאוחר יותר. חיתוך לנקודת מבט בעריכה יכול להיות פשוטו כמשמעו –  מעבר מזווית המציגה את הדמות לזווית המציגה את האלמנט בה צופה הדמות, אך לעיתים קרובות נקודת מבט מועברת בדרכים נוספות.
למשל, נקודת המבט יכולה להיות מועברת מזוויות מצלמה קיצוניות המציגות את הדמות בעת פעולה מסויימת, יתכן שימוש בפס-קול או באפקט של תיקון צבע להעצמת רגש או מצב נפשי, יתכן שינויי מהירות (הילוך איטי או מהיר יותר), ותיתכן גם תנועת מצלמה ייחודית.
כל עוד מדובר במשהו שדורש צילום מיוחד או הילוך איטי – תתוכנן נקודת המבט מראש לפני הצילומים, אבל שימוש בתיקוני צבע או פס-קול עשוי להיות כלי מעצים בידיו של העורך ואינו בהכרח דורש תיכנון מוקדם.

pov_1

נקודת מבט מאספקט צילומי
יש סרטים בהם נלקחת מראש החלטה לצלם באופן שאינו משקף בהכרח סיגנון אלא מטרתו להעביר טוב יותר את העלילה.

בסרט ״לגעת ביופי״ (1996) המצלמה משמשת כשחקן חוץ העוקב אחר המתרחש באחוזה בה מתרחש הסרט. העלילה עוסקת בבחורה אמריקאית צעירה הנוסעת לחופשת קיץ באחוזה באיטליה ששייכת לחברים קרובים של אימה המנוחה. מעבר להיותו ״סרט התבגרות״, מדובר בעצם במסע חיפוש שורשים מסתורי במקום קסום, והמצלמה בסרט אחראית לאווירה הקסומה – היא מעניקה לצופה נקודת מבט של אדם נוסף, מסתורי, המרחף ברחבי האחוזה ועוקב אחר המתרחש. מאחר והעלילה עוסקת במושג ה״יופי״ מזוויות שונות, בחירה צילומית זו מושלמת לעלילה.
הנה לינק לקדימון של הסרט.

ב״בירדמן״ (2014), סרט העוסק בניסיון נואש של שחקן כוכב עבר לחזור לתודעת מעריציו בהצגה חדשה, המצלמה נמצאת במצב של ״עקוב אחרי״. היא אינה נחה לרגע, והתנועה המתמדת נמצאת תמיד במעקב אחר אחת הדמויות בנבכי התיאטרון, בשלב החזרות להצגה.  בנוסף, הקול בראשו של הגיבור הוא לא רק ״קול״ – בסצנה הבאה רואים במפורש כיצד הקול בראשו של גיבור הסרט לובש את דמותו של גיבור הקומיקס שהוא גילם בעבר, ודוחף אותו לפעולה.

ב״כח משיכה״ (2013), סרט המציג את התמודדותה של אסטרונאוטית עם אסון בהתהוות בעת פעילותה בחלל, המצלמה נמצאת במצב של ״עקוב אחרי בחלל״. גם במקרה זה, ההחלטה המוקדמת היתה מצלמה הנמצאת בתנועה מתמדת – אלא שכאן המצלמה לא נשארת מאוזנת אלא מסתובבת לכל כיוון אפשרי בכדי להעביר את תחושת העדר כח המשיכה. בשילוב עם מתקני תליה אליהם היו מחוברים השחקנים, וקופסאות אור רובוטיות שנעו סביב השחקנים בתיאום עם תנועת המצלמה, מתקבלת תחושה ייחודית במהלך הצפיה בסרט, והצופה מתחבר לגמרי לנקודת מבטה של הגיבורה.

בסדרת הטלוויזיה ״שובר שורות״ (2008-2013), השימוש בנקודת מבט אינו מציג בהכרח את מה שרואה הדמות אלא את מה שחווה הדמות. הסדרה עוסקת במורה לכימיה חולה סרטן שזקוק לטיפולים יקרים ונמשך לעולם המסוכן של ייצור ואספקת הסם קריסטל מת׳ בעזרתו של תלמיד עבר שלו. הסדרה, המתברכת בסגנון ייחודי בכל אספקט, גדושה בזוויות יוצאות דופן המציגות את הדמויות השונות בעת פעולתן, כך שהצופה זוכה למבט קדמי מלא על פניהן תוך כדי.

pov_2

נקודת מבט באספקטים של פס-קול
העברת נקודת מבט דרך פס-קול, מתאפיינת, לרוב, בהשמטה מכוונת של חלקים בפס הקול, והדגשה מכוונת של חלקים אחרים. השימוש בטכניקה זו מאפשר ״להכניס״ את הצופה לראשה של דמות החווה משהו מסויים במהלך סצנה, גם ללא שילוב עם אספקטים צילומיים.

בסרט ״כמעט מפורסמים״ (2000), העוסק בכתב מוזיקה צעיר המלווה להקה על סף פריצת דרך במסע ההופעות שלה בתחילת שנות ה-70, הרעיון המנחה הוא שהמוזיקה היא הדבר החשוב ביותר. המוזיקה היא גם המניע העיקרי בחייהן של כל הדמויות המרכזיות. בסצנה שבחרתי כדוגמה, סולן הלהקה שברח לאחר ריב, לקח סמים וכמעט טבע, מוחזר לאוטובוס כלאחר כבוד. בקטע זה משמשת המוזיקה ככלי מגשר המאפשר לו להשלים עם הלהקה. השימוש החכם בפס הקול הופך שיר רקע לחלק מהותי מהמתרחש באוטובוס. כך למעשה מועברת נקודת המבט של יוצר הסרט על מוזיקה.

הסרט ״משפחת בלייה״ (2014), עוסק בבחורה בגיל העשרה המגלה כישרון שירה – דבר הגורם למערבולת במשפחתה, כיוון שהיא השומעת היחידה במשפחה של חירשים. העולם, כפי שנתפס על ידי חירשים, מועבר באמצעים רבים במהלך הסרט, אך בסצנת מפתח ספציפית, נעשה שימוש מושכל בפס הקול – במהלך סצנה בה להקת בית הספר מופיעה בפני ההורים והמשפחות, ראשית מועברת משפחתה המגיעה לפרגן לה – אך משתעממת במהלך המופע של הלהקה ואינה מתחברת לשאר הקהל, אך כאשר הבחורה עולה לשיר דואט על הבמה, מתעמעם לפתע פס הקול עד לשתיקה מוחלטת במהלך השיר, והמצלמה מתמקדת בפניהם של ההורים והאח הנפעמים מעוצמת ההשפעה של ביתם על הקהל: בעודם צופים בה הם קולטים אנשים מסביב המתרגשים עד דמעות מהביצוע, והם מבינים לפתע כי מדובר במשהו עוצמתי. השתיקה בפס הקול נפסקת רק במחיאות הכפיים, וכך נקודת המבט של בני המשפחה מועברת באופן מטלטל.

pov_3

נקודת מבט באספקטים של צבע
לעיתים בוחר העורך להכניס את הצופה למצבה הנפשי של דמות בעזרת שינוי מובחן בצבעוניות, אך שימוש בצבע עשוי להיות גם משהו מוכתב מראש על ידי העלילה.

בסרט ״שתיקת הכבשים״ (1991), בשלב מאוחר בעלילה, מגיעה גיבורת הסרט, סוכנת  FBI מתלמדת, לביתו של הרוצח שכולם מחפשים. במהלך מרדף אחריו בנבכי המרתפים של ביתו, הוא מוריד את פקק החשמל הראשי ומרכיב משקפיים לראיית לילה. נקודת מבטו של הרוצח ה״רואה ואינו נראה״ מועברת במהלך סצנה זו דרך פילטר ירוק המציג לצופה את גיבורת הסרט חסרת הישע מעיניו של הרוצח, תוך כדי שהוא נהנה מיתרונו ומושך את הזמן.

בסרט ״רוצחים מלידה״ (1994), יש משחקי צבע רבים ומגוונים המעבירים כל הזמן את מצבם הנפשי של הדמויות. בסרט, העוסק בצמד רוצחים מיום פגישתם, דרך נישואיהם, מסע ההרג שלהם, תפישתם על ידי הרשויות ובריחתם, מוצגות נקודות מבט שונות בעזרת צבע. פעמים רבות במהלך הסרט מוצגת נקודת מבטן של הצמד בשחור/לבן. הסצנה בה הם נתפסים באמצע הסרט, מתחילה בחיפוש שלהם בין מדפי סופר-פארם ענקי אחר תרופה נגד הכשת נחש, לאחר שהוכשו במדבר מספר פעמים. החל משלט הניאון הירוק מחוץ לסופר-פארם, מוצגת הסצנה דרך פילטר ירוק. במהלך תפיסתם על ידי הרשויות מוצגות נקודות מבטן בשחור/לבן ונקודת מבטו של הבלש בעקבותיהם בצבע. בנוסף, נעשה שילוב בקטעי אנימציה מופרעים להעצמת מצבם הנפשי הרעוע.

בסרט ״ללא גבולות״ (2011), מגלה גיבור הסרט סם סודי המאפשר לו לנצל אחוזים גדולים מהרגיל של מוחו ולשלוף מזיכרונו פרטים מועילים ברגע הנכון. עולמו הפנימי של הגיבור בהשפעת הסם מוצג תוך שימוש בתיקוני צבע, שלרוב מעצימים צבעים מסויימים בסצנה. בנוסף, נעשה שימוש באפקטים מיוחדים במהלך הסרט להצגת מצבו בהשפעת הסם. בסצנה שבחרתי לדוגמה, מוצגת תקרית בה תקפו אותו במהלך ״טריפ רע״ בהשפעת הסם. בסצנה זו, מלבד העריכה המציגה לנו כיצד הוא שולף מזכרונו את הקטעים הרלוונטיים להתגוננות, יש שימוש בקריינות שלו (את מחשבותיו), ושימוש בתיקון צבע מובהק שמציג את הכל באופן קר ולא מסביר פנים – כראוי.

ובכן, שימוש בנקודת מבט מטרתו תמיד להעצים את העלילה – בין אם מדובר בכניסה לראשה של דמות, הצגת מצבו הנפשי של מישהו, או הצגת נקודת מבטו של יוצר הסרט – הכלים להעברת נקודת מבט רבים ומגוונים, והעורך עשוי לנצל כמה מהם בכדי לחבר את הצופה טוב יותר לסיפור. החשיבה על העברת נקודת מבט מושרשת ברצון לחבר את הצופה לגיבור/אנטי-גיבור כלשהו, ולפיכך חיונית.
זו לפחות, נקודת מבטי 🙂

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות