Home » כללי » סרטי קאלט ישראלים

סרטי קאלט ישראלים

מאת מיכל וינס, מרצה לעריכת וידאו במנטור

video_kalt_IS_azulaiההמשך המתבקש לכתבה על “סרטי קאלט” הוא לבחון מהם סרטי הקאלט הישראלים, האם הם עונים לחוקים שהוגדרו לז’אנר-על זה, ואיפה משתלב כאן הבורקס?…

כאמור, סרטי קאלט משתייכים לסיווג-על מאחר והם כוללים בתוכם סרטים מזאנרים שונים ומגוונים, והפקות בגדלים שונים. במאמר הקודם הוגדרו מספר מאפיינים לסיווגו של סרט כסרט קאלט:

1. סרט שנמצא בגבולות זאנרים ונורמות מוכרות

2. הגבלה כלשהי שחלה עליו כגון – צנזורה, ביקורת שלילית, הגבלת גיל צפיה וכו’

3. חוסר ריווחיות ראשוני שמתהפך ברבות הזמן

4. תוכן שובר מוסכמות חברתיות, מוסריות, או חוקיות

5. קבוצת מעריצים נאמנה שמתפתחת מייד לאחר צפיה ראשונה

6. סרט הגורם להזדהות עמוקה על ידי מעריציו

7. משפטי מפתח מהסרט שהופכים למטבעות לשון מוכרים

8. סרט שיוצר אייקונוגרפיה בדמות סמלים, תלבושות ומוצרי לוואי למיניהם

מרביתם של הסרטים הישראלים הנחשבים לסרטי קאלט מתאימים למרבית המאפיינים שהוגדרו פה. עם זאת, בחינה מדוקדקת של סרטי הקאלט הישראלים, מציגה פילוח מעניין של ז’אנרים: חלק גדול מהם שייך לז’אנר “סרטי הבורקס” והשאר משתייכים (לרוב) לז’אנר הדרמה הקומית. מובן שגם פה ישנם מספר יוצאי דופן.

מהו “סרט בורקס”?

המושג נטבע על ידי במאי הקולנוע בועז דוידסון בשנות ה-70, ונבע מהצורך לתת ביטוי ישראלי – מקומי מקביל לז’אנר “מערבוני הספגטי” שהיו מקובלים בתקופה זו. בעוד דוידסון התכוון למוטיב חיובי בנותנו את השם “סרטי בורקס”, עם השנים סווגו סרטים קלילים ועממיים כסרטי בורקס והמושג טבע לו משמעות שלילית  – שלאו דווקא משקפת את כל הסרטים האלה.

בהגדרתם, עסקו סרטי הבורקס בשכונה/משפחה/קהילה מזרחית בתיווכו של במאי אשכנזי, ולפיכך עסק הנרטיב לרוב בהתנגשות מזרחיים ואשכנזים בשלל וריאציות, בהן הוצג המזרחי (לרוב) כדל אמצעים אך פיקח וחם, והאשכנזי כעשיר, לעיתים נוכל, מתנשא וקריר. סרטים אלה כללו חיקוי מבטאים של עדות שונות, והנצחת סטריאוטיפים שליליים.

במקביל לקטילה גורפת מצד המבקרים עקב רדידות הנרטיב וההפקה הדלה בה התאפיינו, זכו סרטי הבורקס להצלחה קופתית ואהדה של הקהל.

שני המאפיינים הראשיים שגרמו ליצירת עדת מעריצים לסרטים אלה הם סלבריטאים מעולם הקולנוע/תיאטרון שלקחו חלק בתפקידים ראשיים בסרט, וטקסטים קומיים בסרט שהפכו למטבעות לשון מוכרים (חלקם עד היום).

דוגמאות לסרטי קאלט קלאסיים, חלקם סרטי בורקס קלאסיים:

סאלח שבתי (1965) – בסרט כיכבו חיים טופול, זהרירה חריפאי, גילה אלמגור, אריק איינשטיין, שייקה לוי ועוד, וכתב אפרים קישון. זהו הסרט הראשון שזכה למועמדות לאוסקר בקטגוריית הסרט הזר ואף זכה בקטגוריה זו בפרס גלובוס הזהב. סרט זה נחשב גם לראשון סרטי הבורקס, והוא זכה לביקורות טובות והצלחה קופתית אדירה לתקופתו. מבחינה נרטיבית, עוקב הסרט אחר מאפייני הז’אנר שהוגדרו לעיל (חייו של סאלח שבתי בשכונת-מעברה, תוך נסיון מתמיד לשיפור תנאים), וכולל קטעים בלתי נשכחים רבים, חלקם מוזיקלים.

השוטר אזולאי  (1970) – הסרט, בכיכובו של שייקה אופיר, פיתח את דמות השוטר מהסרט “תעלת בלאומילך” לתפקיד ראשי. גם את הסרט הזה כתב אפרים קישון, ואף הוא היה מועמד לאוסקר וזכה בגלובוס הזהב. הנרטיב אינו לגמרי שגרתי לזאנר: אזולאי השוטר אינו מצליח להתקדם בתחנה בה הוא מועסק, כי למרות היותו משכיל ובעל כישורים דיפלומטיים – הפושעים מערימים עליו עקב תמימותו וטוב ליבו. כשהוא מועמד לפיטורין, חוברים הפושעים למזימה במטרה להשאירו בתפקיד. בנוסף לשייקה אופיר השתתפו שחקנים מוכרים רבים כמו זהרירה חריפאי, יוסף שילוח, ניצה שאול, גבי עמרני. הסרט זכה להצלחה קופתית בארץ ובחו”ל וסצנת הסיום שלו נחשבת בעיני רבים לסצנה המרגשת ביותר בקולנוע הישראלי.

שבלול (1970) – חבורת לול, שהיתה מפורסמת באותם ימים, כיכבה בסרט המכיל ברובו מערכונים ושירים של האלבום שיצא במקביל, חלקם הפכו למטבעות לשון מוכרים עד עצם היום הזה.

קזבלן  (1973) – יהורם גאון כיכב בסרט-מחזמר שכתב חיים חפר על פי מחזה של יגאל מוסנזון. הסרט עסק בין השאר ביחסי אשכנזים-מזרחיים, והביא מעין גרסת רומאו ויוליה על בסיס זה.

צ’רלי וחצי (1974) – ביים בועז דוידזון, זאב רווח ויהודה ברקן כיכבו בסרט שנחשב לאחת ההצלחות הקופתיות הגדולות בקולנוע הישראלי. הנרטיב הוא סרט בורקס קלאסי – מערכת יחסים בין-עדתית במרכזו, במקביל לחיי הגיבור בשכונת מצוקה.

חגיגה בסנוקר (1975) –  ביים בועז דוידזון וכיכב זאב רווח. קומדיה זו עסקה גם היא ביחסי אשכנזים-מזרחיים והנרטיב עוסק בין השאר בהימור כושל מול דמות מעולם הפשע המאורגן, וניסיון לפתור את הבעיה בעזרת מעשי נוכלות נוספים שמסתבכים.

גבעת חלפון אינה עונה (1976) – הסרט הוא בכיכובם של שלישיית הגשש החיוור, ביים אסי דיין. הסרט עוסק בשירות המילואים בצה”ל לאחר מלחמת יום כיפור בצורה אבסורדית במיוחד. הגששים, בתפקידי חייל צעיר המתבקש להביא עריק למילואים ובדרך מבקש את ידה של אהובתו, עריק נוכל המנסה להמלט מאדם לו הוא חייב כסף, ואבי הכלה שהוא גם האיש לו העריק חייב כסף. בתפקידי משנה משחקים טוביה צפיר, מיקי קם, מנחם זילברמן, ניצה שאול, אושיק לוי, אריה מוסקונה, חנה לסלאו ועוד. הסרט הפך לאחד מסרטי הבורקס המצוטטים ביותר בארץ (עד היום) וכלל שירים וחיקוי מבטאים משובח.

video_kalt_IS_osef

מאחר ונרטיב קולנועי זה כבש לו קהל מעריצים מקומי והפך לסגנון ישראלי מייצג, צצו (וצצים עדיין) סרטים מאוחרים יותר המחקים את ז’אנר הבורקס במראה או בנרטיב בהגזמה מכוונת, במודע או בפארודיה. עם זאת, סרטים אלה אינם משתמשים עוד בעלילה רדודה או בהפקה דלה ואף זוכים לביקורות מצוינות על השיחזור.

סרטי קאלט המחקים במודע או בפארודיה מוגזמת את סרטי הבורקס הישנים:

חולה אהבה בשיכון ג (1995) – ביים שבי גביזון, משה איבגי כיכב כוויקטור שגר עם אימו ומנהל תחנת כבלים פיראטית ובסיפור אהבתו הנכזבת למיכאלה. הסרט זכה לביקורות נלהבות וזכה בפרסים בארץ ובפסטיבלים נחשבים בחו”ל. בנוסף זכה הסרט להצלחה קופתית מרשימה.

סוף העולם שמאלה (2004) – ביים אבי נשר, כיכבו בין השאר נטע גרטי ולירז צ’רכי, בדרמה קומית על חייהם של עולים בעיירת פיתוח בנגב של 1968, כשבמרכז חברותן של שתי נערות מהודו ומרוקו, וברקע מלחמת תרבויות הזויה המתעלת את מלחמת התרבויות בין צרפת לבריטניה לתת התנאים בעיירת הפיתוח. הסרט זכה להצלחה קופתית מרשימה ובפרסים בארץ ובפסטיבלים נחשבים בחו”ל.

ביקור התזמורת (2007) – ביים ערן קולירין וכיכבו בין השאר רונית אלקבץ וששון גבאי. הסרט זכה ב-8 פרסי אופיר ובפרסים רבים בפסטיבלים נחשבים. הנרטיב עסק בביקור (בדיוני) של תזמורת המשטרה של אלכסנדריה המוזמנים להופיע באירוע בפתח תקווה ומגיעים בטעות לעיירת פיתוח בנגב בשם “בית התקווה”. הסרט זכה להצלחה קופתית בארץ ובחו”ל.

video_kalt_IS_tizmoret

מאפיין אחר שהופך סרט ישראלי לקאלט הוא נרטיב עם נגיעות של סאטירה חברתית/פוליטית. מסתבר כי הקהל הישראלי הדעתן והקנטרן נהנה במיוחד לצפות בסרטים העושים צחוק מאוזלת ידם של מוסדות השלטון או הרשויות המקומיות, הבירוקטיה, והמדינה.

גם סרטים שמאפיינים תקופה בולטת כלשהי, בעלת סממנים תרבותיים/חברתיים כלשהם מצליחים להיות על – זמניים ולהפוך לסרטי פולחן.

סרטי קאלט ישראלים נוספים שחובה להזכיר בהקשר זה:

תעלת בלאומילך  (1969) –  כיכבו בומבה צור ושייקה אופיר (בין השאר), כתב אפרים קישון. הסרט זכה בפרסים בפסטיבלים נחשבים (ברצלונה, מונטה קרלו), והיה מועמד לגלובוס הזהב. הסרט עסק בחולה הנמלט מבית משוגעים ומתחיל לקדוח עם פטיש אוויר באמצע כיכר מוגרבי. במפתיע, הוא זוכה לגיבוי מצד הרשויות השונות שלוקחות אחריות על חפירת תעלה מהים לאלנבי (למרות שלא היה תכנון כזה), והאדם היחיד שחושף אותו כחולה נפש מוכרז בעצמו כחולה נפש ומובל לבית משוגעים. בשנה בה נעשה הסרט הוא נחשב פורץ דרך, בעיקר עקב הסצנות הריאליסטיות במיקומים המוכרים ועקב סצנת הסיום בה מוזרם הים לתוך אלנבי.

מציצים (1972) – אורי זהר ביים ושיחק יחד עם אריק איינשטיין בסרט שעסק בהווי חייהם של “נערי חוף” בני 30+ המסרבים להתבגר. כשהסרט יצא לאקרנים, הוא לא זכה להצלחה או לביקורות אוהדות, ורק בשנות השמונים הפך לסרט פולחן בהקרנות חצות חוזרות ובזכות כניסת מכשירי הווידאו לארץ.

אסקימו לימון (1978) – בועז דוידזון ביים את יפתח קצור, יהונתן סגל וצחי נוי, בקומדיית נעורים חרמנית שזכתה להצלחה קופתית בארץ ובחו”ל ועקב כך נעשו מספר סרטי המשך.

הלהקה (1978) – אבי נשר ביים שלל אמנים מפורסמים כמו גידי גוב, מאיר סויסה, דפנה ארמוני, גלי עטרי ועוד, בסרט מוזיקלי העוסק בלהקה צבאית נוסח להקת הנח”ל על רקע מלחמת ההתשה. השתתפותם של אמנים מוכרים יוצאי להקות צבאיות במציאות הפכה אותו לקופתי בארץ ובחו”ל, וכשלושים שנה לאחר יציאתו אף הועלתה גרסה תיאטרלית לסרט.

דיזנגוף 99 (1979) – ביים אבי נשר. ענת עצמון, גידי גוב ורבים אחרים שיחקו בסרט זה שעסק בחייהם של שלושה צעירים בדירה בתל אביב של שנות ה-70, חייהם והתנסויותיהם השונות.

הסרט הפך לסרט פולחן וכלל בין השאר סצנות מין שנחשבו נועזות לזמן יציאתו.

video_kalt_IS_lehaka

מאחורי הסורגים (1984) – ביים אורי ברבש, כיכבו מוחמד בכרי ואסי דיין, בסיפורם של אסירים יהודים וערבים כמיקרוקוסמוס של החברה הישראלית. הסרט היה מועמד לאוסקר הסרט הזר וזכה לאהדה מצד המבקרים.

קוקו בן 19 (1985) – ביים דני ורטה, כיכבו דני בסן ומאיר דדון. במקביל ליציאת הסרט צצו ברחבי הארץ כתובות גרפיטי “קוקו בן 19”, וטדי קולק שהיה ראש עיריית ירושליים בזמנו, אף איים להחרים את הסרט עקב הקמפיין הלא שגרתי.

אלכס חולה אהבה (1986) – ביים בועז דוידזון, אבי קושניר ויוסף שילוח כיכבו בסרט הדן בהתבגרות בשנות ה-50 בישראל. הסרט הפך לסרט פולחן בעיקר עקב הדמויות המוקצנות ושיחזור תקופת הצנע המשכנע.

אבא גנוב (1987) – ראשון בטרילוגיה בכיכובו של יהודה ברקן האב החד-הורי, הדייג. הסרט זכה להצלחה קופתית ועסק במערכות יחסים (חלקן בין-עדתיות) ומשפחה.

בלוז לחופש הגדול (1987) – ביים רנן שור, יואב צפיר ושחר סגל שיחקו בסרט שעסק בהתבגרותם של תלמידי י”ב לפני גיוס בתקופת מלחמת ההתשה. הוא זכה להצלחה קופתית ולפרסים בפסטיבלים בארץ ובחו”ל, ולביקורות מעורבות (בעיקר על רקע פוליטי) בעיתונות. נחשב לסרט פולחן שאף גרר תופעה של כתובות גרפיטי ברחבי הארץ “ארלה צודק” בהתייחס לדמות של פציפיסט סרבן גיוס בסרט.

שורו (1990) – שבי גביזון, משה איבגי וקרן מור כיכבו בקומדיה העוזקת בעלייתו ונפילתו של איש עסקים כושל המפרסם ספר חדש, הופך למנהיג רוחני ומאבד הכל כשנחשף עברו הבעייתי. הוא נחל הצלחה קופתית בארץ ובעולם, זכה בפרס וולג’ין בפסטיבל ירושליים, והפך לסרט פולחן בזכות הדמויות המטורפות והסצנות הקומיות שבו.

החיים על פי אגפא (1993) – אסי דיין ביים, גילה אלמגור שיחקה בתפקיד הראשי כבעלת פאב תל-אביבי בימי האינתיפאדה הראשונה. בסרט מתוארות דמויות קצה מכל צידיו של הסיכסוך הישראלי-ערבי והוא מוביל לסיום אפוקליפטי מדמם שגרר מעורבות. הסרט זכה בפרסים רבים בארץ ובעולם ולהצלחה קופתית מרשימה.

video_kalt_IS_agfa

קלרה הקדושה (1996) – ארי פולמן ואורי סיון ביימו את לוסי דובינצ’יק הצעירה, אורלי זילברשץ-בנאי, מנשה נוי, יבגניה דודינה ושחקנים מוכרים אחרים בסרט יוצא דופן על נערה מתבגרת בעלת כוחות על-טבעיים בעיירת פיתוח, ובחירתה בין כוחותיה לבין אהבה ראשונה בימים שלפני המילניום. הסרט זכה בפרסים רבים וזכה להצלחה בארץ ובעולם. הוא נחשב לסרט פולחן יוצא דופן מבחינת תוכנו, מראיהו ודרך העשיה שלו.

ללכת על המים (2004) – איתן פוקס ביים את ליאור אשכנזי, קרולינה פיטרס וקנוט ברגר בסרט הנחשב לקופתי ביותר בקולנוע הישראלי. הסרט עוסק בסוכן מוסד הנשלח במסווה של חבר הסוכנות היהודית להתיידד עם מתנדבת גרמניה בקיבוץ ואחיה המגיע לביקור בחשד שהם נכדיו של פושע נאצי שחמק מעונש. הוא עוסק בין השאר ביחסי הומואים-סטרייטים, טראומת השואה, ישראלים-פלסטינים ועוד. הסרט זכה לביקורות אוהדות והשתתף בפסטיבלים נחשבים רבים.

לסיכום, ניתן לומר כי הקאלט הישראלי מתבסס לרוב על דרמה-קומית (גם בתוך ז’אנר הבורקס) מרירה-מתוקה עם נגיעות אקטואליות. חלקם של הסרטים עדיין אקטואלי, מה שהופך אותם לעל-זמניים ומחזק את מעמדם כסרטי פולחן גם עבור דורות חדשים. משמח לראות כי התקדמות טכנולוגית בעשיה הקולנועית לא פסחה על הקולנוע הישראלי ומשנה לשנה נעשים יותר סרטים ישראלים איכותיים שחלקם הופכים לקאלט באופן מיידי, ומגיעים בסופו של דבר גם לשידורים הממלכתיים ביום העצמאות ובחגי ישראל הנבחרים.

Be Sociable, Share!

    .התגובות סגורות